יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

עו"ד נועם קוריס סוקר את החקיקה בעניין חדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס - חדלות פירעון




סקירת רקע של חקיקה בתחום חדלות הפירעון:
מדובר במסגרת שהיא מסגרת מאוד מיושנת. בשונה מתחומי משפט שונים בישראל שברבות השנים זכו לחקיקה עדכנית יחסית ומודרנית שמתמודדת עם אתגרי הקידמה ועם אתגרי השעה בצורה ראויה, הבסיס הכללי של התחום הזה נותר עד לעצם היום הזה בסיס מנדטורי. כלומר, כמו בתחומי משפט אחרים אנחנו עוסקים בקרקע שנחרשה עבורנו בימי המנדט בשני דברי חקיקה מרכזיים:
1.       פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1936.
2.       פקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 – הבסיס שלה נחקק בשנת 1929.

ישנו אדן שלישי שדיני פירוקים וחברות נשענים עליהם היום מלבד שני החוקים לעיל והוא – חוק החברות התשנ"ט - 1999 – בתוכו ישנם סעיפים שעוסקים בעיקר בחלק של הבראת חברות. 

פקודת פשיטת הרגל, על פניו, עוסקת בקשיים הכלכליים, בעיית חובות של אדם בשר ודם (להבדיל מחברה) אם וכאשר הוא נקלע למשבר של חובות אז מסלול משפטי להתמודד עם היריבות בינו לבין הנושים שלו הוא הליך של פשיטת רגל והפקודה היא דבר החקיקה שמסדיר את כל ההתנהלות של ההליך הזה, הן בהיבטים הדיוניים שלו והן בנקודות המהותיות בבחינת הזכויות המהותיות בין החייב לנושה. 
נרחיב על הפקודה כאשר היא תשתלב בתוך החברות.
פעמים רבות מזכירים גם את מערכת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל מטרתה גביית חובות. מדובר בהליך אינדיבידואלי. פש"ר לעומת זאת היא הליך קולקטיבי. ישנם בעלי תפקידים – הקניית הנכסים לנאמן. ישנה חלוקת נכסים לפי דין קדימה וישנו הפטר בסופו של יום. המטרה רחבה בהרבה: כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך יעילה ושוויונית + מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש. בעבר היה קשה להיכנס להליכי פש"ר. תיקון משמעותי בשנת 76' הקשה על הכניסה להליך כי יש לבחון תועלת לנושים. העליון פירושו תנאי זה באופן מצמצם - שאם אין תועלת לנושים אין טעם לנהל הליכי פש"ר. באותו זמן היה מקובל גם לאסור חייבים בהוצאה לפועל. בתחילת שנות ה-90 ניתן בג"ץ פרח שם צומצמה סנקציה זו באופן משמעותי. ב-94' בתיקון לחוק ההוצאה לפועל הוסיפו פרק של חייב מוגבל באמצעים. למעשה מדובר בחייב חדל פרעון. לגבי חייב כזה נוקטים באיחוד תיקים. 
במקביל ב-96' תיקון מס' 3 לפש"ר הוסיף את סעיף 18ה המאפשר לתת הפטר. לצאת בלי החובות. מאפשרים להתחיל דף חדש. כיוון הפוך לחלוטין. מה היחס לחייב מוגבל? לדעת פרופ' דוד האן חייב מוגבל באמצעים התייתר. במסלול של הוצל"פ אין שחרור מחובות, רק בפש"ר. ב09' תוקן חוק ההוצל"פ והוסמכו ליידע את החייב באפשרותו לקבל הפטר כי היה פער מאוד גדול במציאות בשטח שפטור לא הכירו את האפשרות להפטר. 
צו כינוס מתחיל את ההליך השיפוט. לאחר מכן יש דיון שבו מוחלט האם להכריז על החייב כפושט רגל. שלב ההכרזה. בין הגשת הבקשה לבין ההכרזה מגישים תביעות חוב. נאמן בודק את תביעות החוב. מה קורא אחרי הדיון? לא ברור. פרופ' דוד האן  מדבר על רפורמה שעשו בהליכים – היה כשל בכל הנוגע לבדיקת תביעות החוב וזה המתין, גם שנים. נאמנים לא בדקו כי לא קבלו כסף. הנושים לא קבלו כלום. החייב נשאר עם סימן שאלה מעל לראשו. אין גם צבירת ריביות תוך כדי ההליך. לכן ניסו לתחום את ההליך – דין והכרעה אחרי 18 חודש ועוד כ-3 שנים ליישום תוכנית הפרעון ולאחר מכן הפטר. כרגע ההגעה להפטר היא אקראית. לפי התוכנית החדשה נותנים אור בקצה המנהרה וכך יש תמריץ לפעול כדי להגיע ליעד. אם אין תקווה – החייב הופך לאדיש. 
הרבה גורמים התנגדו ובראשם איגוד הבנקים. אמרו שזה יהיה גן עדן לחייבים והם ישתחררו אח"כ ע"י הפטר. 
פרופ' דוד האן מציין שכיום בשלוש השנים הראשונות, ב68% מהמקרים נצבר רק עד 5% מסך החובות. מזה ירד שכר בעלי התפקידים, נושים מובטחים ולא ישאר כמעט כלום. אחרי 3 שנים נוספות נצברים בממוצע כ-50,000 ש"ח. כלומר אין תוחלת כלכלית בלהשאיר את התיק פתוח ולכן לדעת המרצה יש מקור בהפטר. לדעת פרופ' דוד האן מדובר בנקמה נטו. אף אחד לא ירצה לנצל זאת ולהיות 3 שנים במשטר פיקוח של בית משפט, בלי כרטיס אשראי ובלי יכולת לצאת מהארץ. לדעת פרופ' דוד האן אין שוב הרתעה בהליכים מתמשכים אלא נקמה נטו בלי שום תועלת כלכלית. 79% מהתיקים הם של מליון ש"ח ומעלה. 20% מהחייבים מחזיקים ב80% מהסכומים. בשנה כ-17,000 תיקים פש"ר שנפתחים. סך החובות כולם לדעת פרופ' דוד האן שווה ל2.5 הסדרי חוב של החברות הגדולות. לדעת פרופ' דוד האן  זה לא פרופורציונאלי. מוותרים לחברות על מליארדים ואז לא מוותרים לחייב הקטן על עשור אלפים. 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה