יום רביעי, 11 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס –  על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת ברר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
איזה מישהי סיפרה לי, שאיזה פלוני אובססיבי הקים נגדה בלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים.
בכל מקרה, הסתבר שרכלנות, ירידה נמוך, שימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.
אומנם בהתייחס לגוגל, לפי בית המשפט בישראל, בכתבה של חן מענית, גלובס: "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".
אבל במציאות מסתבר, שרובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של רבים מהאנשים שנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה, יחסים אישיים וחברתיים, ויחסים רומנטיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.
השבוע  הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.
השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.
הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.
אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

נועם קוריס הסרה מגוגל


הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל ,  עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfcעו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוקעו"ד נועם קוריס ביוטיובעו"ד נועם קוריס בטוויטרעו"ד נועם קוריס בגוגל פלוסעו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוקעו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץלכתבה בביזפורטלעו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי.


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.
עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס -  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שלישי, 17 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס - על משכנתא ישנה משנות השישים...

עו"ד נועם קוריס- מה עושים עם משכנתא משנות ה- 60 או מה זה בכלל בנק אפוקתאי כללי בע"מ ?
כתבתי על עורכת הדין יפית לוי, שהנה עו"ד נדל"ן, שבדיוק סיפרה לי  שפנה אליה לקוח שהיה מעוניין לקחת חלק בפרוייקט תמ"א 38 בקשר לדירת אימו שנפטרה בשיבה טובה.
לדבריו הדירה נרכשה לפני כחמישים שנים
מבדיקת עורכת הדין התברר, כי רשומה על הדירה הערת אזהרה לטובת בנק אפוקתאי כללי בע"מ משנת 1968 בסך של 5700 לירות.
הלקוח ההמום לא הבין במה מדובר היות וכל השנים חשב שדירת הוריו רשומה על שם ההורים
מבירור מעמיק התברר כי הדירה נרכשה בשנות ה60 תוך לקיחת הלוואת משכנתא קטנה אשר שולמה במלואה לפני עשרות שנים  , אך הערת האזהרה לטובת הבנק נותרה על כנה מבלי שאף אחד פעל כל השנים על מנת למחוק אותה מהרישומים כנדרש
ההלוואה נלקחה מבנק אפוקתאי כללי בע"מ, בנק אשר לא קיים כלל היום במערכת
הבנקאית.
מהבדיקה התברר כי בשנות השמונים שונה שם הבנק, לבנק שכולנו מכירים היטב – בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
אחרי האיתור הדרך לפעול מול בנק לאומי למשכנתאות לקבלת שטרי ביטול משכנתא נפתחה וכך גם ניתן צו קיום צוואה של המנוחה, כך שהדירה כיום רשומה על שם היורשים.
לאתר משרד עו"ד יפית לוי
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004.

עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס, עורכי דין

יום שלישי, 23 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: על טבע והעדר התרופה לפיטורים

עו"ד נועם קוריס: על טבע והעדר התרופה לפיטורים
משך שנים חברת התרופות הישראלית טבע הייתה ספינת הדגל של התעשיה הישראלית, החברה הגדולה ביותר בישראל שהובילה גם את מדד תל אביב 25 ואשר אין כמעט ישראלי שלא היה מושקע בה בצורה ישירה או עקיפה, דרך קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות.

חברת טבע עברה מסלול משמעותי כשהתפתחה מחברה ישראלית לחברת ענק בינלאומית, מדינת ישראל קשרה את עצמה אל טבע ומלבד ההשקעה של כל ישראלי במניותיה של החברה השקיעה המדינה גם מיליארדי שקלים בקידום החברה, על ידי הטבות מס מרחיקות לכת בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.

בימים האחרונים אומרות השמועות שטבע עומדת לפטר אלפי עובדים בישראל וזאת במסגרת מהלכי צמצום הוצאות שנועדו להגדיל את הרווח ולאפשר את החזר הלוואות המיליארדים הרובצות על טבע.

את החובות של טבע לא מיותר לציין היא לקחה על עצמה על חשבון הציבור בכדי לרכוש חברות אחרות וחטיבות מחברות אחרות, רכישות שברוב המוחלט של המקרים נכשלו ולא הוכיחו את עצמן.

עוד נתון שכדאי לדעת, הוא שבקריסת המנייה של טבע בשנים האחרונות הפסיד ציבור המשקיעים בחברה הנסחרת בשוק ההון הישראלי, סכום אסטרונומי של כמעט 200 מיליארד ₪.

עכשיו אחרי שהמדינה והציבור הפסידו מיליארדים רבים של שקלים בעלילות טבע בעולם הגדול ולאחר שרק לאחרונה מונה לטבע מנכ"ל חדש בשכר גבוה ובמענק חתימה של כ- 20,000,000 $ (עשרים מיליון דולר) צפויה טבע להודיע היום על פיטורין של אלפי עובדים ישראלים, במהלך שככל הנראה יהיה גל הפיטורין הגדול ביותר בתולדות ישראל.


עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 


יום שני, 22 בינואר 2018

על ספאם אוף ומדיניות משפטית

 על ספאם אוף ומדיניות משפטית
בשנים האחרונות נחשפים ישראלים רבים לפרסומיה של חברת ספאם אוף שמציעה סיוע בהגשת תביעות כספיות לבתי המשפט לתביעות קטנות, בהתאם לפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק הספאם.
לאחרונה סדרת פסיקות של בתי המשפט השונים הביעו מורת רוח רבה על התנהלותה של חברת ספאם אוף.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

כתבתי כאן לא מזמן כתבתי שני טורים, האחד אודות פרוטוקול דיון מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה שבו ניכר שחייל משוחרר הסתבך בתביעה שהגיש בסיוע ספאם אוף.
אני חייב לציין, שאחרי שפירסמתי את שני הטורים ובהם ציטוטים מבתי המשפט השונים, התחילו לזרום אלי עוד לא מעט ציטוטים בנוגע לאותה חברה ולצורה שבה בתי המשפט מתייחסים לתביעות שהוגשו באמצעותה במקרים מסויימים.

הלך הרוח הכללי הנלמד מפסקי הדין של הערכאות השונות, ולמשל בפסק דינו בתא"מ (שלום ת"א) 16-08-26873 אברהמי נ' ישראלי ( 25.12.2016) מפי  כבוד השופט ט' חבקין  קובע, כך:

            "מאז פסקי הדין שניתנו בעניין גלסברג ובעניין חזני, מים רבים עברו בנהר. בתי המשפט, בעיקר לתביעות קטנות, החלו מתמודדים עם שטף, הולך וגובר של תביעות ספאם. אף שלא הוצגו נתונים כמותיים במסגרת תיק זה, דומה שהגידול במספרם הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. הגם שחלק מתביעות הספאם הן תביעות ראויות שמשרתות את אינטרס הציבור, חלק לא מבוטל מהן אינו משרת אותו. לא אחת מתחו בתי המשפט ביקורת על תובעים המנהלים תביעות כאלה בדרך שאינה ראויה... לאחרונה התעצם שטף תביעות הספאם בעקבות פעילותה של חברה מסחרית פלונית המעניקה שירות הכנת תביעות ספאם לתובעים פרטיים בתמורה לחלק מהפיצוי שייפסק ... התנהלות זו מעוררת שאלות לא פשוטות. עידן הספאם הנוכחי שונה אפוא מזה שנהג בעת שניתנו פסקי הדין בעניין גלסברג וחזני "

בתק (ב"ש) 47628-11-16 השאש נ' טוטוקרד 5 בע"מ, שניתן על ידי כב' השופט עידו רוזין מבית המשפט בבאר שבע, נקבע כך:

"שיתוף פעולה בין ספאם אוף לבין התובעים. הנתבעת טוענת שהיא נרדפת ע"י ספאם אוף כאשר הוגשו נגדה למעלה מ- 300 תביעות קטנות ברוב בתי המשפט בארץ מתוך מטרה להוציא ממנה כספים שלא כדין כאשר במהלך מגעים למשא ומתן בינה לבין חברת ספאם אוף, דרשה ממנה ספאם אוף סכום העולה על מיליון ₪, בתמורה להפסקת התביעות כנגדה (מכתב הדרישה הוגש וסומן באות א'). במסגרת הדיון שבפניי נציג ספאם אוף לא הכחיש את האמור (דרישת הסכום). עוד הוברר כי התובעים נעזרו בספאם אוף בהגשת התביעות באופן הבא:
א. עו"ד מטעם ספאם אוף ניסח את כתבי התביעה שבכותרת.
ב. תשלום האגרה של התובעים בגין התביעות שולם לספאם אוף.
ג. הגשת התביעה לבית המשפט באמצעות מערכת נט - המשפט נעשתה ע"י ספאם אוף.
ד. ספאם אוף שותפה באחוזים ברווחים במידה ויינתן פסק דין לזכות התובעים.
ה. איסוף הראיות שצורף כנספחים לתביעות בוצע ע"י נציגי ספאם אוף.
ו. במידה וייפסקו הוצאות לחובת התובעים ספאם אוף מתחייבת לשאת בהוצאות (סומן באות ג').
מקריאת פסקי דין העוסקים בתביעות ספאם שונות עולה כי ספאם אוף והנתבעת הינם "שחקנים חוזרים" בבתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ. נראה כי הטעם לכך מצוי בכך שספאם אוף היא הכוח המניע של ההליכים כנגד הנתבעת, תוך שהיא נעזרת בתובעים שונים כדי לעקוף את הוראות סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. התמונה המצטיירת במהלך ניהול ההליכים בתיק זה ובתיקים נוספים מעלה תחושה לא נוחה בנוגע למעורבות של חברת ספאם אוף בתביעות שבפניי. לטעמי, יש פגם בכך שספאם אוף פועלת בלהיטות יתר על מנת לקדם תביעות ספאם כנגד הנתבעת וכנגד חברות אחרות המפרות לכאורה את חוק התקשורת. אילו הדבר היה נעשה בתום לב ובשקידה סבירה הרי שהיה ניתן לומר שפעולותיה של ספאם אוף רצויות. אולם, לצערי לא כך הדבר ועולה חשש ממשי כי שיתוף הפעולה בין ספאם אוף לבין תובעים המקבלים הודעות ספאם, נהפך לעסק של ממש.

יש לזכור שהרציונל בהקמת בתי המשפט לתביעות קטנות הוא "פתיחת שערי בית המשפט בפני האזרח הקטן" (רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ [פורסם במאגרים משפטיים]. יש להניח, כי השאלות המתעוררות מעצם שיתוף פעולה בין ספאם אוף לבין תובעים יובאו לערכאות אחרות ואלה יאמרו את דברם".

ראו גם ת"ק 48952-12-16 (עכו) יעקובוב נ' אל.טי. ואח', כב' השופטת זהבה קאודרס בנר:

"אני קובעת כי חברה בע"מ היא המגישה תביעה זו בעצם (יחד עם התובע)... והיות ואין לחברה בע"מ סמכות להגיש תביעה בביה"מ לתביעות קטנות, התביעה נמחקת ללא צו להוצאות."

לא רק בתי המשפט לתביעות קטנות הביעו מורת רוח מההתנהלות של אותה חברה, וגם בתי המשפט המחוזיים, כבוד השופטת אביגיל כהן ברת"ק  43995-11-16 אוהד צוויק נגד לאומי קארד בע"מ, קבעה:

"אתחיל דווקא מהערת הסיום  שנכתבה בפסק דינו של בית משפט קמא בנוגע לריבוי ההליכים אשר ננקטים בבתי המשפט על ידי תובעים בעניין חוק התקשורת, כאשר פעמים רבות לא ניתן לעצום עיניים ולהתעלם מהעובדה שתובעים רבים (לא כולם כמובן) הפכו את החוק כ"קרדום לחפור בו", שלא תמיד בתום לב ובדרך מקובלת, ותביעותיהם אינן משרתות כלל את התכליות שבבסיס חוק התקשורת. ג) בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי משפט השלום ואף בתי המשפט המחוזיים ובכלל זה גם בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור על בתי משפט לתביעות קטנות, מקדיש זמן שיפוטי לא מידתי ואף לא סביר לטעמי בכל הקשור לטיפול בתביעות המוגשות לפי חוק התקשורת... ברור, כי בזבוז זמן שיפוטי על חשבון צדדים שתביעותיהם הצודקות ממתינות להכרעה שיפוטית, המתעכבת בשל הצורך להשקיע זמן ניכר בתביעות ספאם, אינו בא לשרת את התכליות שבבסיס חוק התקשורת ". ראה גם דברי כבוד השופטת ב' טאובר בר ת"ק (חי') 16-11-42578 בן עמי נ' האוניברסיטה הפתוחה, הלישכה המשפטית "בשנים האחרונות הוגשו לא מעט תביעות מכוח חוק התקשורת ובפרט מכוח סעיף 30א לחוק, זאת על רקע התפשטותה של תופעת הספאם אשר הפכה למטרד ציבורי רחב היקף... עם זאת, פעמים רבות מוגשות תביעות סרק, שאי  ביסוד כל תשתית המצדיקה פיצוי מכוח סעיף זה".

באותו עניין ראו גם למשל ת"ק 13390-11-16 מארק ואח' נ' כוכבית סטאר פון ישראל בע"מ, מבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, שנדון בפני כבוד השופטת אושרית הובר הימן, כדלקמן:

"משזו מסקנתי, הרי שהתייתר למעשה הצורך לדון בכל יתר השאלות שעלו באשר ליריבות בין הצדדים, תם ליבם, ואופן הגשת התביעה על ידם, כפי שפורטו בסעיף 6 לעיל. למעלה מן הצורך, יצוין באשר לתובעים 1-7 ו – 9, כי כבר נפסק שהגשת תביעה באמצעות חברת "ספאם אוף", ממילא לא תזכה את התובע בפיצוי. כך, שבעניינם אף אם קביעתי הייתה שונה ביחס לטיבו של המסר שנשלח, הרי שהתוצאה המתקבלת ממילא לא הייתה שונה"

וראו גם למשל ת"ק 57377-05-17 הורביץ נ' אגד, שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בפני כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב כדלקמן:

"במקרים רבים ניסוח התביעות על ידי גורם חיצוני מביא לתוצאה של הכבדה על בירור עובדתי של התביעה, מאחר והתובע אינו מתמצא בעובדות הכתובות בכתב התביעה, ולעתים העובדות הנרשמות אינן מדויקות.
אציין כי במקרה זה הסתייעות בגורם חיצוני הביאה למצב, בו התובע, על אף שהכיר היטב את העובדות שבבסיס כתב התביעה, כלל לא היה מודע לסכום התביעה, דבר שאינו ראוי בלשון המעטה."

            ואת החלטתו של כבוד השופט השופט אמיר ויצנבליט, מבית המשפט בהרצליה שקבע במסגרת ת"ק 59642-12-16 אננבורג ואחרים נ' גיל גלוגובר, כדלקמן:
            "ניתן לסבור כי תובע שהסתייע בחברת "ספאם אוף" המתנגד לייצוגו של הנתבע על-ידי עורך דין שייצגו בעשרות תביעות מאוחדות שהוגשו נגדו, אף לוקה בחוסר הוגנות. מחד גיסא, אותו תובע הסתייע בגורם מקצועי שיסייע לו בהגשת התביעה. באמצעות אותו גורם מקצועי לקח התובע הבודד חלק במהלך מתואם נגד הנתבע, שננקט על-ידי עשרות תובעים נוספים כמוהו. מאידך גיסא, כשמבקש אותו נתבע כי יינתנו בידו כלים מספקים כדי להתמודד עם אותן עשרות תביעות על סכומן המצטבר הגבוה כגון ייצוג על-ידי עורך-דין, משנה התובע את עורו מאדם שהוא חלק מקבוצה כוללת שנקטה במהלך נרחב ומתואם, לתובע הטוען כי הוא בודד ויחיד ולא יהיה כלכלי מבחינתו לשכור עורך-דין גם כן. אם כן, אות ו תובע מבקש ל יהנות מיתרונות הסיוע המקצועי, ההתאגדות וחוכמת ההמונים כשהדבר נוח בעיניו, ומיתרונות פיצול התביעות וראייתו כתובע נפרד ומובדל מחבריו כשהדבר נוח בעיניו. אף ניתן לסבור כי הדבר עולה לכדי שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הקטנה. ומנקודת מבט נוספת: אם התובעים שהגישו תביעתם באמצעות "ספאם אוף" לקחו חלק באותו מהלך מתואם באמצעות "גורם צללים" שסייע להם בהגשת התביעה , אין זה ברור מדוע אין הם יכולים לשתף פעולה פעם נוספת וגם לשכור יחדיו עורך-דין מטעמם שייצגם אם מבקש הנתבע שיותר לו להיות מיוצג .
אוסיף, כי אף שהחלטתי הראשונה בנושא הייצוג ניתנה נוכח העובדה שאחד התובעים בתביעות שלא הוגשו בסיוע ספאם אוף הוא עורך-דין, הרי שלאחר שקילה ומחשבה, איחוד עשרות התיקים שמרביתם הוגשו בסיוע "ספאם אוף" הוא הטעם העיקרי למסקנתי שיש להיעתר לרצון הנתבעים.".
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה



יום שישי, 29 בדצמבר 2017

על מבטע הביטקוין ובעיית השורטיסטים

על בהלת הביטקוין וסכנת השורט
קשה להתעלם מהעניין הרב שמגלה המטבע הוירטואלי ביטקוין בקרב הציבור, בכותרות בתקשורת ובכל המערכת הפיננסית, בארץ ובעולם. אחרי עלויות חדות מאוד בשערי הביטקוין ועוד סערות קשות בשוק ההון בישראל ולאור הודעת הרשות לניירות ערך יש מי שממהר לפתוח פוזיציית שורט לביטקוין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

קשה להתייחס לביטקויין כאל השקעה שכן התנודות הקיצוניות של הביטקוין אינן מאפיינות השקעה רגילה אלא דומות יותר להימורים. כאשר שער הביטקוין עולה ויורד בעשרות אחוזים ביום משמעות הדבר שניתן להרוויח הרבה אבל גם להפסיד כמעט הכל, בתוך יממה.

שיגעון הביטקוין העולמי ייצר בשבועות האחרונים עניין רב גם בישראל, כאשר שלד בורסאי בשם משאבי טבע הודיע על כוונתו לחתום עסקת מיזוג עם חברה קנדית העוסקת בכריית ביטקוין ובתוך פחות משבוע נהרו משקיעים ישראליים להשקיע בחברה והקפיצו את שוויה ממילונים בודדים לכמעט מיליארד ₪.

משמעות הקפיצה בשווי החברה הייתה בין היתר שאותה חברה עלומה הפכה בין לילה להיות אחת החברות הגדולות בישראל (במקום ה 100 בערך) ומשכך בהתאם לתקנון הבורסה בתל אביב הייתה אמורה החברה להיכנס למדדי תל אביב ובעצם לקבל השקעות גם מקרנות הפנסיה של כולנו.

מסתבר, שבהתאם לתקנוני קרנות הפנסיה וחלק מקרנות הנאמנות המנהלים את כספי הציבור, מרגע שחברה נכנסת למדדי תל אביב היא זוכה אוטומטית להשקעות מסויימות של הציבור, למשל השקעות שמבוססות על המדד הכללי.

בשלב הזה, קפץ יושב ראש הרשות לניירות ערך, פרופ' האוזר, והנחה את מנהל הבורסה למנוע את כניסת חברת משאבי טבע (שבינתיים התפרסמה גם כמניית הביטקוין) אל מדדי תל אביב ואף הנחה את מנהלי קרנות הנאמנות להימנע מלהשקיע את כספי הציבור בביטקוין.


בין לבין לצד מרוץ המשקיעים להשקעה בביטקוין עלו גם קולות של משקיעים מתוחכמים יותר שטענו שלאחר עלייה כל כך גדולה בשער הביטקוין צפויה עתה ירידה משמעותית בשערו ולכן בכלל כדאי לקנות פוזיציית שורט על הביטקוין. פוזיציית שורט משמעותה מכירה בחסר וקנה מאוחרת.

הרעיון מאחורי פוזיציית שורט הינו להרוויח דווקא מירידת הערך של מניה או סחורה מסויימת, כאשר לאור שקודם מוכרים את המוצר ורק לאחר מכן רוכשים אותו- הרי שירידה בערכו בפרק הזמן כאמור מניבה רווחים לשורטיסט.

אותי זה לא הפתיע, ששיגעון הביטקוין עצום כל כך עד שאפילו פוזיציית שורט על הביטקוין תהיה מסוכנת מדי, מה גם שאפשר להניח לאור השתוללות השער שגם לאחר הצלחתה של פוזיציית שורט על הביטקוין ימצא עצמו המשקיע השורטיסט מול שוקת שבורה, כאשר הצד השני בעסקה שכן האמין בביטקוין בדיוק הפסיד את מרבית כספו וכאשר אם בכלל יוכל לשלם את זכייתו של השורטיסט.


כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם, ושלא סקרתי כאן.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה



יום שני, 25 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס – על כסף קל וכלכלת הספאם

עו"ד נועם קוריס –  על כסף קל וכלכלת הספאם

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד, לאתר משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק


שאלו אותי על יזמות בתחום המשפט ועל הפיכת חסרון ובעיה לעסקים אל יתרון והכנסה, זה הזכיר לי לדוגמא שבדצמבר 2008 נכנס חוק הספאם לתוקפו לאחר דיונים ממושכים והליכי חקיקה ארוכים, שהחלו אי שם בשנת 2005 ולאחר שמבלי הסדרה בחוק, בתי המשפט לא באמת רצו להתערב בתופעה.

אחרי שהסתיימה חקיקת החוק בנושא עלה שנהיה לנו חוק פשוט יחסית, אם שולחים לאדם פרסומת לא רצויה מבלי לעמוד בתנאי ההסדרה- האדם שקיבל את הודעת הפרסומת זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק- של עד 1,000 שח לכל הודעה.

אחרי שנכנס החוקכתבתי עליו כמה מאמרים ובמקביל הצעתי לכמה מלקוחותיי הקבועים, לטפל להם בבעיית הספאם. הרעיון היה פשוט, יש חברה שמעסיקה 200 עובדים ולכל עובד יש מחשב ומייל של החברה  ולחלק מעובדי החברה יש גם ניידים של החברה. בממוצע מגיע ספאם או שניים לכל אי מייל בכל יום.

כל עובד מבזבז איזה חצי דקה ביום על מחיקת הספאמים מתיבת הדואר הנכנס שלו, כפול 200 עובדי החברה, זה אומר כמעט שעתיים בכל יום מבזבזת החברה על הספאם, ומנגד החברה יכולה לתבוע עד 200,000 ₪ ביום, רק בגין בזבוז הזמן הנובע מדואר הזבל שהיא מקבלת.

די מדהים, כי תוך בערך 3 חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד עם מספר לקוחות על כל הודעות הספאם שקיבלו, כבר הצטברו אצלי בערך 10,000 תיקי ספאם נפרדים, שמגיע בהם פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה. מדהים!

בכל מקרה, היום המצב כבר אפילו יותר ברור, כאשר בתי המשפט כבר הורגלו במימוש החוק ופוסקים מדי יום ביומו גם את הסכום המקסימאלי לכל הודעת דואר זבל.

אפשר גם לדרוש פיצוי גבוה יותר שיכול להגיע לסכומים ממש משמעותיים, עד סכום הפיצוי במכפלת מספר מקבלי ההודעה, במסגרת חוק תובענות ייצוגיות שהוחל גם הוא בנושא.

פשוט נכון ? ועל הדרך גם מנקה את תופעת הזבל מתיבות הדואר הנכנס שלנו ומהסמסים המציקים שרבים מאיתנו מקבלים.

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

תגיות:


עו"ד נועם קוריס, ספאם, בית משפט, כסף קל

יום שישי, 15 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס: על עיתונות כלכלית והפרת סודיות בנקאית

עו"ד נועם קוריס: על עיתונות כלכלית והפרת סודיות בנקאית 
קצת הפתיע אותי לקרוא בעיתון דה מרקר (themarker) בכתבה של כתב שוק ההון ערן עזרן אודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300,000 מיליון ₪ בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

הכתבה שפרסם עזרן עסקה בגישושים שנעשו במערכת הבנקאית ובשוק ההון, על מנת לגייס חוב עבור המלונות מג'יק סנרייז המתופעל על ידי רשת פתאל ומלון סנרטל פארק אילת שמתופעל על ידי רשת רימונים ובכדי לסיים את הסכסוך המשפטי רב השנים והאמוציות, עם בנק דיסקונט.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

הסיקור המוזר של עזרן שנראה (לפחות לי) כאילו הוזמן על ידי בנק דיסקונט שלו אולי בגלל ההליכים המשפטיים האינטרס לפגוע בעסקה, ושכלל במהדורה המודפסת ובכותרת את המילים הון, תיווך, מלון...
הכתבה של עזרן עוד עברה שינויים ועריכות לא מעטות בגרסת האון ליין באינטרנט, אבל גם נכון למועד כתיבת שורות אלו אין ספק שהוא מתבסס על מידע שנמסר לכתב על ידי בנק כפי העולה מן הכתבה בהקשר לפנייתו של הח"מ, ולמרות שהכתבה לא חשפה לציבור את המידע הרלבנטי .למדי-  על איזה בנק מדובר ?
זה קצת מציק, כי הטיעון של חיסיון לגבי מקור עיתונאי לא יוכל לעולם לגבור על זכותו של הציבור לדעת איזה בנק הפר את חובתו הקבועה בחוק לסודיות של הבנק: "חובתו של בנקאי שלא לגלות לצד ג’, שאינו מוסמך"
הבנק גם, לא יוכל לטעון לפגיעה בפרטיותו, שכן הבנק בחשיפת מידע עסקי או פניה של לקוח פוגע בפרטיותו של אדם בשר ודם, אשר חוק הגנת הפרטיות בא להגן עליו ואילו החיסיון העיתונאי במקרה זה אינו יכול לפגוע בזכות לפרטיות, לא שברור שמדליף המידע הסודי הינו בנק.
 בקשר לאותה כתבה מוזרה, כדאי אולי לשתף, גם בפנייתו הראשונה של עזרן אלי, בטענה שהלקוח שלי ביקש ממני לדבר איתו ולמסור לו פרטים לצורך כתבה (מה שלטענת הלקוח שלי לא היה ולא נברא), וכעבר פחות מדקה- סמס מהלקוח שלי לגבי עזרן שדווקא טען בפניו שאני הוא זה שביקש שהלקוח ימסור מידע ?! (מה שכמובן לא היה ולא נברא).
אציין שניסיתי לאמת עם עזרן את הפנייה המוזרה והמקבילה אלי ואל הלקוח שלי בטענה שהפנינו אותו אחד אל השני, אבל הוא טען בסתמיות שהוא לא עשה שימוש בשמי..
בכל מקרה, לא אני לא יודע אם הכתבה התרשלה גם בעוד נושא או סתם ניסתה ליצור קצת צהוב בסיפור, אבל ראיתי ששוב ושוב הזכיר עזרן את שמי בכתבה בהקשר לחקירת פרשת איקיוטק, מסיבותיו שלו הוא רק שכח ציין שהפרשה נגנזה כמו שפורסם למשל בישראל היום.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.