יום רביעי, 6 במאי 2020

לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היוםעו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.ilעו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.
תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.
אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.
אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.
עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.
אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל אל תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם. 
עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה,  ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.
אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.
זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידן הרשתות החברתיות, תחשבו על זה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה


נועם קוריס עורכי דין

יום רביעי, 4 במרץ 2020

פושט הרגל יוכל להמשיך לנהל את בית העסק שלו

פושט הרגל יוכל להמשיך לנהל את בית העסק שלו
בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור) בפש"ר 37933-02-18 מיום 5.10.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב) לאפשר לו להמשיך לנהל את עסקו (להלן: ההחלטה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com 

ביום 18.2.2018 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו, ובחלוף כשלושה חודשים ניתן צו כינוס כאמור. ביום 4.10.2018 הגיש המשיב 1 (להלן: המנהל המיוחד) המלצה, לבקשת החייב, לאפשר לו לנהל תיק 'עוסק מורשה' ברשויות המס, כדי שיוכל להמשיך ולנהל את עסקו. המנהל המיוחד ציין כי החייב החל לפעול בעסק האמור עוד בטרם להגשת הבקשה "וכי יש להצר על התנהגות זו", אך חרף זאת המליץ על קבלת הבקשה משום ששוכנע שהפעלת העסק חיונית להעשרת קופת הכינוס, ותסייע לשיקומו הכלכלי של החייב.

ביום 5.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, מכיוון שהחל לפעול כעוסק בלא אישור לשם כך מבית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף כי התנהלות זו של החייב מצביעה על כך שהוא "טרם הפנים את היותו בהליך" כינוס נכסים, ובשל כך יש לבחון את התנהלותו במשך 6 חודשים, לאחריהם תיבחן הבקשה מחדש. עוד באותו יום הגיש החייב בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וביום 7.10.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה משום שהטענות בה ערעוריות במהותן, ומשום שלא הוצבע על שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה.

מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, בגדרה שב החייב ומבקש לאפשר לו להמשיך ולנהל את עסקו. לטענתו, ההחלטה אינה מנומקת כראוי, ואינה כוללת הסבר לפשרה של תקופת ההמתנה בת ששת החודשים שהושתה עליו בטרם תידון בקשתו בשנית. לגופם של דברים, טוען החייב כי הוא עובד כ'עוסק מורשה' במשך למעלה מ-22 שנים והוא נעדר כל השכלה פורמלית ולפיכך, יכולת השתכרותו במסגרת העסק גבוהה משמעותית מיכולת השתכרותו כשכיר. החייב מציין בהקשר זה, כי הוא הציע מיוזמתו להגדיל את התשלום החודשי שלו לקופת פשיטת הרגל, וכי הפעלת העסק תאפשר לו להגדיל בעתיד את התשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל באופן משמעותי. החייב מוסיף כי אין יסוד לקביעות בית המשפט ביחס ל'היעדר ההפנמה' מצדו להיותו חלק מהליך פשיטת הרגל, שכן הוא משתף פעולה עם ההליך באופן מלא, משלם את מלוא התשלום החודשי שהושת עליו ומגיש את דוחותיו הכספיים בעתם.

ביום 25.11.2018 ביקש העליון את תגובת המשיבים לבקשה. בתגובתו ציין המנהל המיוחד, כי הוא סבור שהחייב פעל שלא כדין ולכן המסר שהעביר לו בית המשפט המחוזי בהחלטתו היה נכון וצודק. יחד עם זאת, משחלפו חודשיים מעת מתן ההחלטה ניתן להניח שהמסר הופנם על-ידי החייב ולפיכך יש לשקול את קיצור פרק הזמן לבחינה מחודשת של הבקשה. המנהל המיוחד ציין גם, כי הפעלת העסק צפויה להשיא רווחים לקופת הכינוס, וכי הוא נקט בצעדים כדי לצמצם את הסיכון שעשוי להיווצר כלפי צדדים שלישיים כתוצאה מהפעילות העסקית האמורה. לאור האמור, השאיר המנהל המיוחד את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. ב"כ המשיב 2 (להלן: ב"כ הכנ"ר) בתגובתה, הדגישה כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על האפשרות של החייב לפתוח תיק 'עוסק מורשה', אלא קבע כי הבקשה בנושא תיבחן בעוד ששה חודשים, בהתאם להתנהגותו של החייב בפרק הזמן הזה. לשיטת ב"כ הכנ"ר, בנסיבות אלה החלטת בית המשפט המחוזי סבירה, ואין הצדקה להתערב בה.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את טענות הצדדים מזה ומזה, בבקשה ובתגובות, הוחלט לעשות שימוש בסמכות שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. החלטתי להעתר לערעור.

סעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת הפש"ר) קובע כי "חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או המנהל המיוחד". סעיף 18ב לפקודת הפש"ר מסמיך את בית המשפט המחוזי להחיל את המגבלות האמורות בסעיף 42א על חייב שטרם הוכרז פושט רגל "לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו". בענייננו, החייב יזם את הליך כינוס הנכסים ונתן את הסכמתו להחלת סעיף 42א עליו. הסכמה זו קיבלה תוקף בצו הכינוס שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי, וברי כי החייב פעל שלא כדין בכך שהפעיל את עסקו לאחר מתן צו הכינוס.

כעקרון, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לאפשר לחייב שהפעיל את עסקו תוך הפרה של הוראות צו הכינוס, 'להכשיר' את ההפרה בדיעבד באמצעות בקשה לבית המשפט. יחד עם זאת, נראה כי זולת החריגה האמורה התנהלותו של החייב במסגרת ההליך תקינה, וכי הפעלת העסק עשויה להצמיח תועלת ממשית לקופת הכינוס ולחייב. בנסיבות אלה, דומני, כי ניתן לקצר את משך התקופה לבחינה מחדש של הבקשה להפעלת העסק, ולהעמידה על שלושה חודשים.

הערעור התקבל אפוא במובן זה שהחייב יוכל להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול תיק 'עוסק מורשה' ביום 6.1.2018; בית המשפט המחוזי ידרש לפרטי ההסדר המוצע ולטענות הצדדים, ידון ויחליט כחוכמתו.



עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.